שחרור כאבים ללא כאב, כוח הריפוי של מערכת הלימפה

"אני צריכה עיסוי עמוק, חזק, משהו שיפרק את הכאבים האלה" ,פעמים רבות אני שומעת את המשפט הזה בקליניקה.

מטופלות מגיעות עם כאבים כרוניים, מתוך אמונה שהפתרון חייב להיות דרך לחץ עמוק, דרך "שבירת" הרקמה הכואבת.

אבל שוב ושוב אני מגלה ומבחינה במשהו אחר לגמרי: השחרור האמיתי, העמוק, המתמשך הוא מגיע דווקא מהמקום

הרך ביותר. מהמקום שכמעט לא מרגישים בו.

זה המקום של העיסוי הלימפאתי.

מה באמת קורה מתחת לכאב?

כשאנחנו חוות כאב כרוני, הגוף מספר לנו סיפור. לא תמיד הכאב נמצא במקום שבו ה"בעיה" נמצאת. לעיתים קרובות,

הכאב הוא תסמין של משהו עמוק יותר, צבירה של נוזלים, דלקת חבויה, רעלנים מטבוליים שלא מצאו את דרכם החוצה.

מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא מערכת הניקוז של הגוף, רשת עדינה ומורכבת של כלי דם וצמתים שתפקידה לסלק פסולת תאית,

חלבונים, חיידקים ונוזלים עודפים. כשמערכת זו נחסמת או עובדת בקצב איטי מדי, הגוף נכנס למצב של "עומס טוקסי".

הרקמות נפוחות, דלקות מתגברות, והכאב מתעצם.

למה עיסוי עמוק לא תמיד עוזר?

עיסוי רפואי מסורתי עובד על שכבות העמוקות של השריר, הוא מפרק הידבקויות, משחרר נקודות טריגר, מגביר זרימת דם

והוא מאוד יעיל במצבים רבים.

אבל מה קורה כשהרקמה כבר עמוסה בנוזלים? מה קורה כשיש נפיחות, גם אם היא לא נראית לעין? לחץ עמוק על

רקמה עמוסה עלול למעשה להחמיר את המצב וליצור עוד דלקת ולהשאיר את המטופלת עם תחושה של "זה עזר לרגע,

אבל הכאב חזר".

העיסוי הלימפאתי, שחרור ברכות

עיסוי לימפאתי עובד בצורה שונה לחלוטין. התנועות עדינות, קצביות, עוקבות אחרי מסלולי הניקוז הטבעיים של הגוף.

במקום לדחוף פנימה, משיכה החוצה.

במקום לשבור, הזמנה.

פינוי הנוזלים העודפים, תנועות עדינות מעוררות את כלי הלימפה להתכווץ ולהוביל את הנוזלים לכיוון הצמתים

הלימפאתיים, משם הם מתנקזים ומסוננים.

הפחתת הדלקת, כאשר הנוזל והפסולת מתנקזים, הרקמה "נושמת" שוב. הדלקת יורדת באופן טבעי וכך גם הכאב.

שיפור אספקת החמצן והחומרים המזינים, כשהרקמה פחות עמוסה, הדם יכול לזרום טוב יותר, מה שמאיץ את תהליכי

הריפוי.

איזון מערכת העצבים, העבודה העדינה מרגיעה את מערכת העצבים הסימפתטית (מצב "לחימה או בריחה") ומפעילה

את הפרא סימפתטית (מצב "מנוחה ותיקון").

היא הגיעה אלי עם כאבים ועומס בצוואר שמקרינים לכתף ולזרוע. מסתובבת עם הכאבים האלה שאינם מרפים.

מ' ניסתה עיסויים וטיפולים מגוונים להשתחרר מהכאב אבל משהו בה ובשיחה שלנו דיבר עומס, לא רק פיזי אלא עומס

רגשי, מנטאלי. מבקשת שחרור כזה אמיתי מבפנים, מחפשת שקט פנימי.

כשנגעתי בה הרגשתי נפיחות עדינה בצוואר בבית השחי ובחזה העליון, התחלתי בעיסוי לימפאתי ופינוי האזורים המלאים.

(בחרתי לשלב את העיסוי הלימפאטי עם רפלקסולוגיה ואבנים חמות, עדינות, זרימה, פינוי, רכות, עטיפה.)

הסברתי לה שהפעם העיסוי יהיה שונה מהמוכר, לא יהיה כאב, משיכה, לא תהיה כניסה לעומק

 הרקמה אלא הזרמה כמו לדמיין שהמים שוטפים ומנקים.

לאחר 3 טיפולים מ' הרגישה הטבה משמעותית שהתבטאה בהגדלת טווח התנועה של הצוואר.

העיסוי הלימפאתי מתאים במצבים של:

• נפיחות גם קלה, באזור הכאב.
• הכאב מתלווה בתחושת כבדות או "נפיחות מבפנים".
• עיסויים עמוקים שהקשיחו את הרקמה או הגבירו את הכאב.
• יש היסטוריה של ניתוחים, פציעות או טראומה באזור.
• הכאב מוחמר בסוף היום או אחרי ישיבה/עמידה ממושכת.
• יש רגישות גבוהה במגע.

לא כל כאב דורש לחימה. לא כל מתח צריך להישבר. לפעמים, הגוף פשוט צריך שמישהו יעזור לו להתנקז, לנשום,

לשחרר את מה שהוא החזיק יותר מדי זמן.

העיסוי הלימפאתי נעשה בשותפות עם הגוף, לא כנגדו, אלא איתו. הוא לא "מתקן" אותו, אלא מזמין אותו לזכור איך

לרפא את עצמו.

בפעם הבאה שאת חווה כאב, לפני שאת מתפתה ללחוץ חזק יותר, לעסות עמוק יותר, לשבור משהו, תשאלי את עצמך,

אולי הגוף שלי לא צריך עוד לחץ יכול להיות שהוא מבקש לזרום.

לפעמים, השחרור האמיתי מגיע דווקא ממקום הרכות.